מאת: אוה חסון

לאחרונה יש הרבה באז על טכנולוגיית ה-Augmented Reality. רבים טוענים שכמו  טכנולוגיות רבות שהוחדרו בעבר – מדובר בהייפ והתלהבות רגעית בטכנולוגיה “קולית” וחסרת ערך.
אני רוצה לטעון את ההפך. Augmented Reality is here to stay!

אסטרטג דגול בשם Paul Isakson אמר:

The magic of social media is not what happens in social media
but what happens outside of it because of it

הוא צודק… ואם לוקחים את הפרשנות הזו צעד נוסף קדימה אז ניתן לטעון "שהקסם של מה שקורה בעולם הדיגיטאלי, הוא לא מה שקורה בין הקירות הוירטואליים, אלא מחוצה לו. בגללו."

הקסם האמיתי שבטכנולוגיות הדיגיטאליות לא טמון ב-"מגניבות" או בערך הבידורי של טכנולוגיה כזו או אחרת – אלא בערך הפונקציונאלי והשימושי של אותה טכנולוגיה. כאשר הטכנולוגיה הזו מוסיפה לחיים שלנו ערך עבה (ראה ניוזלטר של ינואר-פברואר), כזה שמוסיף נדבך (להבדיל מעוד רעש) לחיים שלנו בעולם האמיתי שם הוא ממלא תפקיד שבעבר לא היה קיים או אפשרי.

אז למה בכל זאת מתעקשים לקרוא ל-Augmented Reality "אופנה חולפת"?

בעייני הסיבה נעוצה בעובדה שכל התנהגות חדשה באשר היא מתקבלת לרוב בהרמת גבה וחשש מסוים. במרכז ההתנגדות הזו עומד החשש הסביר שיהיה קשה לאנשים להסתגל. לרוב התגובה הטבעית למצב כזה היא שאנחנו מנסים לעצב פתרונות המשתלבים בתוך דפוסי ההתנהגות הקיימים של אנשים. פתרונות שלא ידרשו מהם עשייה או חלילה לימוד. ה-downside של התגובה הזו היא שהיא מגבילה את היכולת שלנו ליצור דברים עם ערך רב יותר.

הפסיכולוג ההתנהגותי דונלד נורמן אומר שאנשים מסתגלים לטכנולוגיות חדשות. הוא טוען שתמיד יצרנו דברים שאנשים צריכים ללמוד אותם – כמו ידית לדלת למשל או כפיות, סכינים ומזלגות שהם המצאות טכנולוגיות אשר שיפרו את חיי האנשים ויצרו התנהגות חדשה – התנהגות שהם היו צריכים ללמוד אותה.

בהקשר של חברות, קשרי לקוחות ושירותים, טים בראון, מחברת העיצוב IDEO מוסיף:

"כל ארגון או שרות חייב להתגבר על הרעיון ששירות גדול הוא כזה שהצרכן לא צריך לעשות בשבילו שום דבר. זה שירות ממש גרוע. שירות גדול הוא שירות בו הצרכן משתתף. שירות שהוא נשאב לתוכו והופך לחלק ממנו".

טכנולוגיות דיגיטאליות הן בעלות ערך כאשר הן מתרוממות מהפלטפורמה של ממשק גראפי בלבד – מפסיקות להיות סתם קישוט – ובמקום זה מקבלות מימד אנושי. כזה שמאפשר לטכנולוגיה להיבלע בחיים היומיומיים שלנו ולהשתקע בסביבה הפיזית שלנו.

דוגמה אחת היא הקטלוג AR של איקאה המאפשר לנו לקבל המחשה ויזואלית כיצד רכישה כזו או אחרת תשתלב בחלל הבית שלנו (אגב, ניתן לבחור מוצר אחד או מספר מוצרים ולהזמין אותם בלחיצת כפתור). הגאונות שבאפליקציה הזו היא שהיא מאפשרת לנו לעשות דבר שעד היום או שדרש דמיון פורה במיוחד או מאמצים כבירים.

אבל Augmented Reality אינה הטכנולוגיה היחידה שמשנה לנו את החיים. לכן, בכדי להמחיש לכם שטכנולוגיה דיגיטאלית באשר היא תמשיך לחדור לנו לחיים ולשרת אותנו בדרכים שלא חלמנו עליהן, מצ"ב עוד שתי דוגמאות:

The Copenhagen Wheel

The BP Photo booth

bp. Photobooth Walkthrough from Zeus Jones on Vimeo.

הפואנטה שלי?

למה כל כך קשה לנו לחשוב על אובייקטים פיזיים המספקים לנו שירותים דיגיטאליים? נראה לי שככל שנשכיל לגשר על התפיסה שמדובר בשני עולמות נפרדים הקיימים במסלולים מקבילים זה לזה ונלמד למזג את השניים, כך החיים שלנו יהפכו לעשירים יותר בזכותם.

Nokia: The World's Biggest Signpost